?האם אנחנו הורים טובים

האם אנחנו הורים טובים? / עוזית דגן

לעיתים קרובות אנו שואלים את עצמנו – האם אנחנו הורים טובים?

בואו נתחיל לדון בנושא משאלה קודמת:

מה זה להיות הורה טוב?

ומה זה אומר להיות "ילד טוב?"

אם ילד טוב פירושו ילד נוח, שלומד היטב ותמיד מתחשב ועוזר לכולם, אזי הורה טוב הוא מישהו שכל הזמן מבין את ילדו ואף פעם לא כועס עליו. נכון?

אתם מכירים ילדים או הורים כאלה? –אני לא.

אולי פשוט כי אף אחד מאתנו לא יכול להתנהג באופן הזה, בוודאי לא כל הזמן.

להיות הורה זה אומר להיפגש כל יום עם אתגרים חדשים שילדך מעמיד בפניך.

להבין שאם הוא לא רוצה לישון בלילה, "עושה הצגות" בסופרמרקט, לא אומר את האמת, לא נחמד לחבר, רב עם אחיו ועוד (הרשימה מאד ארוכה) - הוא לא עושה לי "דווקא" – הוא פשוט מעביר לי שיעורים ב"בית ספר להורות" של החיים...

ובגיל ההתבגרות - אם הילדה חוזרת מאוחר בלילה הביתה, אנו שומעים משכנה אחת שצריך לכעוס ולהעניש אותה כי "צריך לשים לילדה גבולות", ומשכנה שנייה שצריך לוותר לה כי היא כבר גדולה וזקוקה לעצמאות. מה לעשות? רוב הזמן אנו מבולבלים, ממש כמו הילדים.

הילדים מבולבלים כי הם משתנים מבחינה גופנית, מינית וחברתית, ואנחנו- כי כבר לא ברור לנו מה תפקידנו כהורים ואיך אנו אמורים לבצע אותו.

הפסיכולוג האנגלי וויניקוט שטבע את המושג "אמא טובה דיה" – טען כי השאיפה להיות אם (או אב) מושלמים אינה ריאלית, ועצם העובדה שאנו מוכנים ללמוד ולהתפתח כל הזמן יחד עם ילדינו הוא הסימן שאנו "הורים טובים דיים".

וילדינו – מה הופך אותם ל"ילדים טובים"? האם כשהם מחפשים את דרכם העצמאית ועומדים על דעתם, או כשהם מצייתים לכל הכללים והחוקים שאנו מציבים בפניהם?

השאלה הגדולה - מה עושים במקרים של קונפליקטים חוזרים ונישנים, כאשר ברור שאנו הולכים "להיות צודקים", אבל להפסיד בדרך את היחסים עם ילדינו המתבגרים?

אני מציעה, לדבר עם האדם הכי חשוב במקרה זה-עם ילדכם. פשוט לשבת איתו ולהגיד- שמתי לב שאתה בזמן האחרון חוזר כל פעם יותר מאוחר, אני מאד מודאגת מהעניין, מה אתה מציע לעשות?

תתפלאו, אבל יש סיכוי שעצם קיום השיחה הזו כבר יביא לשינוי כי הנער ייווכח שמתייחסים אליו כמו אל בוגר, וזה עשוי לסייע לו לחשוב ולענות אחרת מהאופן בו היה רגיל לענות.

במידה ומדובר בוויכוחים ובהבדלי תפישות שקשה לכם להתמודד איתם בכוחות עצמכם אתם מוזמנים לפנות לייעוץ, הן לצורך הדרכת הורים והן לצורך טיפול אישי או משפחתי.

לסיכום- מה שהופך אותנו להורים טובים יותר זו היכולת קודם כל להיות עם המתבגר שלנו בקשר אמיתי, ואז יש סיכוי שהוא יכבד אותנו גם כשנציב לו גבולות ונענה בשלילה לחלק מבקשותיו.

אם כשהילד היה קטן היינו בעיניו הכי נהדרים, ואחר-כך הכי לא מבינים-

מה שנותר לנו עכשיו הוא – להתייחס ברצינות לאתגרים, ולהתבגר יחד איתו, תוך הצבת גבולות שומרים, באווירה של כבוד ואהבה הדדיים.